הקשר בין חומציות, בסיסיות וגאוט

רבים עדין לא יודעים זאת אבל עודף חומציות בגוף הנמדדת במדד ה-PH הוא אחד מהגורמים העיקריים המאפשרים התפתחותן של מחלות כגון: מחלת הגאוט (שיגדון), דלקות מפרקים, מחלות לב, דילול עצמות, החלשת שיניים ועוד מחלות רבות. בעזרת טיפים תזונתיים ותוספים מותאמים נוכל להימנע מאותן מחלות בקלות.

חשוב להבין שבגוף ישנם מנגנונים משוכללים לשמירה על רמה מתאימה של חומציות או בסיסיות (רמת ה-PH) בהתאם למערכות שונות, כאשר הקריטית ביניהן היא שמירה על רמת הבסיסיות בדם ולטובתה יפעל הגוף גם במחיר של פגיעה באיברים אחרים.

כעיקרון, כדרך הטבע, הגוף יודע ומסוגל לנטרל עודף חומציות הנוצרת בדם, כל עוד מאגר הויטמינים והמינרלים בגוף הוא תקין.

עם זאת, בימינו, כאשר רוב האנשים צורכים מזון מרוסס, מהונדס ומתועש, נוצר מצב שבו:

1. הגוף לא מקבל את כמות המינרלים והויטמינים לה הוא זקוק – מצב של תת תזונה על קיבה מלאה.
2. הגוף צורך מינרלים מ"מאגרי החירום" שלו – קרי העצמות והשיניים.

במפגש של אותם מינרלים בסיסיים עם החומצה העודפת, נוצרות התגבשויות שונות של מלחים, אשר הגוף אינו יוכל להשתמש בהם והוא נדרש לפנותם (בעיקר דרך השתן) – כאשר רמת החומציות גבוהה מאוד, קצב היווצרותם של הגבישים, המתרכזים בעיקר בכליות ובכיס השתן, עלול להיות גבוה יותר מקצב יכולתו של הגוף להפטר מהם – אז נוצרות אבנים בכליות ובכיס השתן.

מעבר לאיכות המזון, סיבה נוספת לעליה בחומציות נוזלי הגוף היא מחסור בנוזלים, אשר מקשה על הגוף להוליך את המינרלים הבסיסיים ואינו מאפשר שטיפה של החומצות והמלחים שנוצרו בתהליך הנטרול.

כאמור, לתזונה השפעה ישירה על רמת החומציות אשר מהווה כר פורה להתפתחות דלקות כגון: דלקות מפרקים גאוט וכו'. זוהי הסיבה לכך שנותנים משקל רב לתזונה לגאוט ולשאר מחלות ודלקות.

עוד מהתקופות הקדומות, בכל התרבויות, ייחסו חשיבות גבוהה לסוגי מזונות, וכפי שאמר הרמב"ם, "היו מזונותיך לתרופותיך, ותרופותיך למזונותיך". אבות אבותינו צרכו בעיקר תזונה בסיסית, שכללה זרעים, גרעינים, פירות וירקות ומעט בשר, ובכך שמרו על איזון בדם וברקמות של חומציות לבסיסיות.