אבחון וניהול נכון של מחלת הגאוט הם חיוניים ביותר בכל הנוגע לטיפול, מניעה והקלה בתסמיני המחלה כמו כן הם חשובים מאוד למניעת סיבוכים נוספים שעלולים להיגרם בעקבות המחלה. בדיקות דם תקופתיות ממלאות תפקיד מרכזי באבחון גאוט ובמעקב אחר הטיפול בגאוט.
במאמר זה, נדון בבדיקות הדם החיוניות לגאוט שיש לבצע ואספק לך כמה טיפים שיעזרו לך להתכונן לבדיקות הספציפיות הללו בכדי שישקפו את מצבך באופן מהימן.
בדיקות דם חיוניות לגאוט
בדיקת חומצת שתן
ערכי הנורמה:
גברים: 3.5 עד 6.8 מיליגרם לדציליטר.
נשים: 2.6 עד 6 מיליגרם לדציליטר. לאחרונה במספר מעבדות אף שונו ערכי הנורמה ל 6 מיליגרם לדציליטר.
אבן היסוד של אבחון גאוט היא מדידת רמת חומצת השתן בדם. רמות גבוהות של חומצת שתן הן אינדיקטור חזק לגאוט.
בדיקה זו היא לרוב השלב הראשון באבחון גאוט ומספקת מידע רב ערך לגבי חומרת המצב.
בדיקת חומצת שתן היא בדיקת הדם הנפוצה ביותר על מנת לאבחן גאוט ויש לבקשה מרופא המשפחה מכיוון שאינה נכללת בבדיקות הדם שבשגרה.
לעיתים המדד נמוך מערכי הנורמה אך עדיין עלולים לסבול מהתקף גאוט.
חומצת שתן היא תוצר פסולת שנוצר כאשר הגוף מפרק פורינים, המצויים במזונות מסוימים ונוצרים גם על ידי הגוף עצמו. רמות גבוהות של חומצת שתן בדם (hyperuricemia) עלולות להוביל להיווצרות גבישי חומצת שתן במפרקים, ולגרום לתסמינים הכואבים של גאוט ולדלקת חריפה.
חשוב לציין שבעוד שרמת חומצת שתן גבוהה קשורה לגאוט, לא כל מי שסובל מהיפר-אוריצמיה(רמה גבוהה של חומצת שתן) יפתח גאוט ולא לכל חולי הגאוט יש רמות גבוהות של חומצת שתן באופן עקבי.
בנוסף לבדיקת חומצת שתן, מספר בדיקות דם אחרות עשויות להיות שימושיות בהערכת גאוט והערכת השפעתן על בריאותך. בדיקות אלו יכולות לעזור לקבוע את חומרת המצב, לזהות סיבוכים אפשריים ולשלול מצבים בריאותיים אחרים.
"אבן היסוד של אבחון גאוט היא מדידת רמת חומצת השתן בדם. רמות גבוהות של חומצת שתן הן אינדיקטור חזק לגאוט מכיוון שהן עלולות להוביל להיווצרות גבישי חומצת שתן במפרקים."
חלק מהאינדיקטורים האחרים שעשויים להיכלל בבדיקות הדם למחלת גאוט הם:
ספירת דם מלאה
ספירת הדם מודדת רכיבים שונים של הדם שלך, כולל תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם. מדד זה יכול לעזור לזהות סימנים של דלקת, שעלולים להיות מוגברים אצל אנשים עם גאוט במהלך התקף הגאוט.
בדיקת CRP:
בדיקה זו מודדת את רמת ה-CRP, חלבון המיוצר על ידי הכבד בתגובה לדלקת. רמות גבוהות של CRP יכולות להעיד על דלקת בגוף, שעלולה להתרחש במהלך התקף גאוט.
קריאטינין:
בדיקה זו מודדת את רמת הקריאטינין, תוצר פסולת מפעילות השרירים, בדם שלך. רמות גבוהות של קריאטינין יכולות לרמז על פגיעה בתפקוד הכליות, מה שיכול להוות דאגה אצל אנשים עם גאוט, מכיוון שגאוט יכול לפעמים להוביל לאבנים בכליות או לנזק לכליות.
בדיקות תפקודי כבד:
בדיקות אלו מעריכות את בריאות הכבד ואת יכולתו לעבד ולסלק תוצרי פסולת מהגוף. תפקוד כבד לא תקין יכול לפעמים להיות קשור לגאוט, במיוחד אם החולה נוטל תרופות שיכולות להשפיע על הכבד.
" רמות גבוהות של קריאטינין יכולות לרמז על פגיעה בתפקוד הכליות, מה שיכול להוות דאגה אצל אנשים עם גאוט, מכיוון שגאוט יכול לפעמים להוביל לאבנים בכליות או לנזק לכליות."
טיפים להתכונן לבדיקות דם גאוט
- שימרו על שתייה מרובה של מים: שתייה מרובה של מים(2-3 ליטרים ביום) לפני בדיקות הדם יכולה לעזור להבטיח תוצאות מדויקות, במיוחד עבור בדיקת חומצת השתן. הידרציה עוזרת לשמור על זרימת דם תקינה, ומקלה על שאיבת דם וקבלת קריאות אמינות.
- שמירה על תזונה מותאמת גאוט: מכיוון שרמת חומצת השתן מושפעת באופן ישיר מהתזונה חשוב מאוד להימנע ממזונות אסורים לסובלים ב-48 השעות לפני הבדיקה.
- הימנעות מביצוע ספורט ב 48 השעות לפני הבדיקה: בזמן פעילות ספורט בעצימות גבוהה יש פירוק שריר הגורם לעלייה בחומצת השתן, על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה מומלץ להימנע מפעילות ספורט ב-48 השעות שלפני הבדיקה
- ביצוע בדיקת הדם בזמן התקף: ביצוע בדיקת דם בזמן התקף לא משקף באופן מהימן את רמת חומצת השתן. בזמן התקף גאוט אפשר לבצע בדיקת דם, עם זאת חשוב לציין שבהתקף גאוט חומצת השתן בדם תהיה לעתים נמוכה, ולא תשקף את רמת החומצה בדם שלא בזמן התקף.
- דרישות צום: בדיקות דם מסוימות, כגון בדיקת חומצת שתן, עשויות לדרוש צום. הרופא שלך יודיע לך על משך הצום הספציפי, שבדרך כלל נע בין 8 ל-12 שעות. הקפד לעקוב אחר הנחיות הצום הללו כדי לקבל תוצאות מדויקות.
לסיכום, בדיקות דם תקופתיות אחת לחצי שנה יעזרו מאוד לתת לנו תמונת מצב טיפולית וניתן יהיה לבחון באם הטיפול אפקטיבי והאם המדדים אכן משתנים לטובה.
בתחילת הטיפול הטבעי אני אף אמליץ לבצע בדיקת דם לאחר 3 חודשים בכדי שנראה כבר בתחילת הטיפול את המגמות והשינויים במדדים.
במיוחד לסובלים מגאוט ישנה חשיבות גבוהה להכנת הגוף לבדיקות בכדי שהמדדים ישקפו באופן מדויק ומהימן את מצבנו הבריאותי.
