ישנו קשר ישיר בין צריכת חלבונים להופעת התקפי גאוט. אך האם על חולי הגאוט להימנע מצריכת חלבונים? מה החשיבות של צריכת חלבונים והאם ישנם חלבונים המומלצים לצריכה לסובלים מגאוט?
גאוט היא מחלה שמתפתחת בעקבות גורמים תזונתיים, התנהגותיים וגנטיים. הגאוט נגרם עקב עליה בחומצת השתן בדם. חומצת שתן היא תוצר פירוק מטבולי של סוג חלבונים מסויים בשם פורינים.
אותם פורינים הם למעשה סוג של חלבון הקיים כמעט בכל מזון אותו אנו צורכים מן החי או מן הצומח במידה זו או אחרת. ישנם מזונות בהם ריכוז הפורינים הוא גבוה במיוחד ומזונות אחרים המכילים כמות בינונית או נמוכה של פורינים.
לעודף חומצת השתן יש נטייה להתגבש במפרקים בצורת סיבים קריסטליים דמויי סיבי זכוכית אשר פוצעים את הרקמות הרכות סמוך למפרק וגורמים לדלקת חריפה ולכאבים העזים המזוהים עם הגאוט.
בנוסף ליתר גורמי הסיכון (כמו גיל, מגדר, גנטיקה, אורח חיים, מנופאוזה ומחלות רקע כמו אי ספיקת כליות, סכרת ועוד) צריכת יתר של חלבון מהחי היא מרכיב עיקרי הגורם לסיכון מוגבר לפתח גאוט.
בשר אדום, ברווז, בקר, כבש, חזיר, איברים פנימיים (כבד, לבבות, כליות וכד') פירות ים, כמו גם אנשובי, רכיכות, סרדינים וטונה הם עשירים בפורינים. כאשר הגוף מפרק אותם, רמת חומצת השתן עולה. לגוף יש יכולת להפריש את חומצת השתן דרך הכליות והמעיים. לעיתים הגוף לא מצליח להפריש את חומצת השתן מסיבות שונות ולכן ישנה עלייה בחומצת השתן.
חשיבות צריכת חלבון ואיכות חלבון
חלבון הוא חלק משמעותי מתזונה בריאה, שתפקידיו בניית שרירים, רצועות, גידים ושיקום פציעות ומהווה מקור חשוב לאנרגיה. אכילת חלבון בצורה מספקת תורמת לתחושת השובע ומונעת אכילה מופרזת של סוכרים ופחמימות. כמו כן, אכילת חלבון מאזנת את רמות הסוכר בדם.
כל אדם צריך לאכול 1 גרם חלבון לכל ק"ג של משקל גופו, אלא אם כן הוא נמצא בדיאטה מוגבלת חלבונים מסיבה בריאותית כלשהי.
חלבון מהצומח או מהחי
במחקר שנעשה בשנים האחרונות הצליחו החוקרים לשבור מיתוס עתיק לפיו אותם פורינים מן הצומח מזיקים בצורה שווה לפורינים שמקורם מן החי.
החוקרים הראו שבעוד שצריכת מזונות עתירי פורינים מן החי יצרה העלאה משמעותית של חומצת השתן, פורינים ממקור צמחי לא העלו באותה מידה את רמת חומצת השתן.
משמע, הפורינים מן הצומח מתעכלים בצורה שונה ולכן אינם מעלים את חומצת השתן באותה מידה שצריכת פורינים מן החי העלו. אך עם זאת חשוב להדגיש שגם צריכת פורינים מן הצומח צריכה להיות בצורה מתונה ומבוקרת.
"במחקר שנעשה בשנים האחרונות הצליחו החוקרים לשבור מיתוס עתיק לפיו אותם פורינים מן הצומח מזיקים בצורה שווה לפורינים שמקורם מן החי"
דגי מים קרים
דגים הם מקור טוב לחלבון וחומצות שומן אומגה 3, אשר הוכחו כבעלי תכונות אנטי דלקתיות שעשויות להועיל לאנשים עם גאוט. עם זאת, דגים קטנים כמו סרדינים, ברבוניות, אנשובי וכול סוגי הדגים הקטנים המלוחים עלולים להגביר את עליית חומצת השתן ולגרום להתקפי גאוט.
סוגים מסוימים של דגים עשירים בפורינים כוללים אנשובי, סרדינים, הרינג, מקרל ופורל. יש להימנע לחלוטין מדגים אלו.
סוגים אחרים של דגים בעלי כמות פורינים נמוכה יותר הם: סלמון, הליבוט ולברק. דגים אלה יכולים להיכלל בתזונה בכמות מתונה.
ישנה חשיבות גדולה למקור הגידול של הדגים ולבחור דגים שגדלו במקומות שאינם מזוהמים כגון הים הצפוני.
כמו כן, חשוב לציין ששיטות בישול יכולות להשפיע על תכולת הפורין של דגים. צלייה או אפיית דגים עשויות להיות אפשרויות טובות יותר מאשר טיגון.
"סוגים מסוימים של דגים עשירים בפורינים כוללים אנשובי, סרדינים, הרינג, מקרל ופורל. יש להימנע לחלוטין מדגים אלו"
מוצרי חלב וביצים
מוצרי חלב מכילים אף הם פורינים אך ניתן לצרוך מוצרי חלב רזים. בעוד מוצרי חלב ממקור של בקר פחות מומלצים, צריכת מוצרי חלב ממקור של עיזים וכבשים (חלב, גבינות, לבנה ויוגורט) מומלצים יותר.
ביצים – לסובלים מגאוט מותר לאכול עד 2 ביצים ביום.
אגוזים וזרעים
דיאטה ידידותית לגאוט צריכה לכלול שתי כפות של אגוזים וזרעים מדי יום. באגוזים וזרעים יש כמות עשירה של ויטמינים מקבוצת B, האחראים על הזנת מערכת העצבים וההתמודדות של הגוף עם כאב.
בנוסף, אגוזים וזרעים מכילים מינרלים כמו אבץ, שתורם לחיזוק ושיקום מערכת החיסון ועוזר לגוף להתמודד עם דלקות. ריכוזים משתנים של חומצת השומן אומגה 3 מצויים באגוזים וזרעים שונים, בעיקר זרעי פשתן טחונים, צ׳יה ושקדים. מקורות טובים של אגוזים וזרעים בלי פורינים כוללים אגוזי מלך, שקדים, זרעי פשתן ואגוזי קשיו.
לסיכום, בכדי להתמודד עם גאוט, מומלץ להגביל את צריכתם של מזונות עתירי הפורינים ממקורות מן החי, עם זאת, ניתן לצרוך במידה מתונה מקורות חלבונים דלי פורין, כגון כגון עוף ודגים מסויימים, ביצים, מוצרי חלב מעיזים או כבשים, ומקורות צמחיים של חלבון כמו קינואה,חומוס, שעועית, עדשים וטופו.
חשוב גם לשמור על משקל תקין ולשתות הרבה מים (2-3 ליטר ביום), שכן עודף משקל גוף והתייבשות יכולים לתרום להתפרצות תסמיני הגאוט. עדיף להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות בכדי ליצור תוכנית דיאטה אישית שתענה על הצרכים המיוחדים לכל אחד.
