ידוע שתזונה היא חלק חשוב במניעה ובטיפול בגאוט. צריכה גבוהה של אלכוהול, משקאות ממותקים, בשר ואיברים פנימיים, לצד עודף משקל וחוסר בשתייה, עלולים להעלות את רמת חומצת השתן ולעודד התקפים. עם זאת, המחקרים מלמדים שתזונה היא רק חלק מהתמונה. אצל אנשים רבים קיימת גם נטייה גנטית המשפיעה על יכולת הגוף לפנות חומצת שתן.
אפשר לחשוב על הגנטיקה כעל אקדח טעון ועל אורח החיים כעל היד שלוחצת על ההדק. הגנטיקה יוצרת את הרגישות, ואילו התזונה, אורח החיים, המשקל, צריכת האלכוהול, תרופות מסוימות ותפקוד הכליות משפיעים על השאלה אם הנטייה תתבטא ומתי. לכן שינוי אורח החיים חשוב במיוחד דווקא אצל מי שיש לו רקע משפחתי.
גאוט נוטה להופיע במשפחות
מחקר אוכלוסייה גדול שנערך בטייוואן כלל יותר מ-22.6 מיליון אנשים, מתוכם למעלה ממיליון עם גאוט. אצל גברים שהיה להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם גאוט, הסיכון למחלה היה גבוה ב-91%. אצל נשים הסיכון היה גבוה ב-97%, כלומר כמעט כפול מהסיכון באוכלוסייה הכללית.
כאשר אח או אחות סבלו מגאוט, הסיכון היה גבוה פי 2.59. כאשר אחד ההורים סבל מהמחלה, הסיכון היה גבוה פי 1.93, ואצל תאומים הסיכון היה גבוה פי 8.02.
מחקר קוריאני מאוחר יותר, שכלל יותר מ-5.5 מיליון אנשים, אף מצא מצא סיכון גבוה יותר מהמחקר הטייוואני לפיו פי 2.42 אצל אנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה הסובל מגאוט סבלו אף הם.
"אצל גברים ונשים שהיה להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם גאוט, הסיכון להיווצרות גאוט כמעט כפול מהסיכון באוכלוסייה הכללית"
כיצד הגנים משפיעים?
ברוב המקרים אין גן יחיד שגורם למחלה. וריאציות בגנים כגון SLC2A9, ABCG2 ו-SLC22A12 משפיעות על העברת חומצת השתן ועל פינוייה דרך הכליות והמעיים. לכן שני אנשים יכולים לאכול באופן דומה, אך אחד יפנה את חומצת השתן ביעילות והשני יצבור אותה. וריאציות מסוימות ב-ABCG2 נקשרו גם להופעת גאוט לפני גיל 40.
חומצת שתן גבוהה גם ללא גאוט
לא כל אדם עם חומצת שתן גבוהה יפתח התקפים. עם זאת, היפראוריצמיה נקשרת במחקרים גם לאבני כליה, מחלת כליות, יתר לחץ דם, סוכרת, תסמונת מטבולית ומחלות לב וכלי דם. בחלק מהמקרים לא ברור אם חומצת השתן היא הגורם הישיר או סימן לבעיות מטבוליות אחרות.
לכן אין להתעלם מתוצאה גבוהה גם כשאין כאבים. חשוב לבדוק את התוצאה שוב לפי הנחיית הרופא ולהעריך תפקודי כליות, לחץ דם, סוכר, שומנים, משקל ותרופות העלולות להעלות חומצת שתן. הטיפול יכול לכלול שינוי תזונתי, ירידה במשקל, שתייה מספקת וטיפול בגורמי הסיכון. טיפול תרופתי אינו ניתן אוטומטית לכל אדם עם היפראוריצמיה ללא תסמינים, וההחלטה עליו צריכה להיות רפואית ואישית.
האם צמחים ופורמולות טבעיות יכולים לעזור?
ניתן לשקול פורמולות טבעיות כחלק מתוכנית משלימה, לצד תזונה, מעקב רפואי ובמידת הצורך טיפול תרופתי. רכיבים צמחיים ונוגדי דלקת כגון: כורכומין, אמלה, מורינגה, ברומלאין, דובדבן חמוץ וצמחים המשמשים ברפואה המסורתית נחקרו בהקשר של חומצת שתן ודלקת.
מומלץ לבחור פורמולה בעלת רכיבים ומינונים ברורים, לבדוק התאמה לתרופות ולמצב הכליות ולעקוב בבדיקות דם.
מה מומלץ לבני המשפחה?
כאשר יש גאוט במשפחה, מומלץ להתייחס לכך כאל גורם סיכון משותף ולפעול יחד: מומלץ מאוד לבני המשפחה, במיוחד גברים מעל גיל 35 ונשים סביב גיל 48 ולאחר גיל המעבר, לבקש להוסיף לבדיקות הדם התקופתיות בדיקת חומצת שתן (Uric Acid), לצד תפקודי כליות.
במקביל כדאי לאמץ בבית תזונה מאוזנת המתאימה למניעת גאוט, להפחית משקאות ממותקים, אלכוהול, איברים פנימיים וכמויות גדולות של בשר אדום, להעדיף ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים ומקורות חלבון מתאימים, להקפיד על שתייה מספקת ולשמור על משקל תקין.
חשוב לציין שתוצאה גבוהה בבדיקה אינה בהכרח אבחנה של גאוט, אבל היא נורת אזהרה שמאפשרת להתחיל בירור, מעקב ושינוי הרגלים לפני ההתקף הראשון.
השורה התחתונה
גאוט נוצר משילוב בין נטייה גנטית לבין אורח החיים. אי אפשר לשנות את הגנים, אבל אפשר להשפיע על התזונה, אורח החיים, המשקל, השתייה, המעקב והטיפול. כאשר מזהים את הסיכון מוקדם, ניתן לפעול לפני שהאקדח הטעון הופך להתקף כואב.
אם אתם מתמודדים עם גאוט או עם חומצת שתן גבוהה ורוצים להבין מהי הדרך המתאימה עבורכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי ללא עלות. 077-3013439
*הכתבה מיועדת להעשרה ואינה מחליפה ייעוץ רפואי אישי.*
📞 טלפון: 077-3013439
💬 אפשר גם לפנות בוואטסאפ
