לייעוץ והזמנות – 077-3013439

גאוט ובריאות הלב: שלושה מחקרים שחשוב להכיר

גאוט ובריאות הלב

גאוט מוכר בעיקר בשל התקפים של כאב, נפיחות ואודם במפרקים. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שהמחלה קשורה גם לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

חומצת השתן היא תוצר טבעי של פירוק פורינים. בתנאים הפיזיולוגיים של הדם היא נמצאת בעיקר בצורת אוראט, ולכן במחקרים ובהנחיות רפואיות משתמשים לעיתים בשני המונחים. חומצת השתן מתפנה בעיקר דרך הכליות ובמידה מסוימת דרך מערכת העיכול.

כאשר רמת האוראט נשארת גבוהה לאורך זמן, עלולים להיווצר גבישי מונוסודיום אוראט. הגבישים שוקעים במפרקים וברקמות ומפעילים תגובה חזקה של מערכת החיסון. תגובה זו גורמת לכאב, לאודם ולנפיחות האופייניים להתקף גאוט.

אין עדיין הוכחה שחומצת השתן היא הגורם הישיר היחיד לעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי. גאוט וחומצת שתן גבוהה מופיעים לעיתים לצד יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, מחלת כליות והפרעות בשומני הדם. עם זאת, הממצאים מחזקים את הצורך להתייחס לגאוט כחלק מתמונה בריאותית רחבה, ולא להסתפק בטיפול בכאב במפרק.

 

לאחר התקף גאוט: תקופה רגישה כמעט פי 2

מחקר שפורסם ב־JAMA בשנת 2022 כלל 62,574 מטופלים עם גאוט. מתוכם, 10,475 עברו בהמשך אוטם שריר הלב או שבץ מוחי.

החוקרים מצאו כי מטופלים שעברו אירוע קרדיווסקולרי היו בעלי הסתברות גבוהה ב־93% לכך שחוו התקף גאוט במהלך 60 הימים שקדמו לאירוע, בהשוואה למטופלים דומים שלא עברו אירוע כזה.

בניתוח נוסף, שבו כל מטופל הושווה לתקופות אחרות בחייו, שיעור האירועים הקרדיווסקולריים ב־60 הימים שלאחר התקף גאוט היה גבוה בכ־89%, כלומר קרוב לפי שניים, בהשוואה לתקופות הרחוקות יותר מההתקף.

אחרי התקף גאוט

"החוקרים מצאו כי מטופלים שעברו אירוע קרדיווסקולרי היו בעלי הסתברות גבוהה ב־93% לכך שחוו התקף גאוט במהלך 60 הימים שקדמו לאירוע, בהשוואה למטופלים דומים שלא עברו אירוע כזה."

גם בימים 61–120 לאחר ההתקף נמצא שיעור מוגבר של אירועים, אך העלייה הייתה מתונה יותר של 64% ואחרי זה הקשר נחלש כמעט לחלוטין.

אחת ההשערות היא שהדלקת החריפה בזמן התקף גאוט אינה מוגבלת לחלוטין למפרק. התגובה הדלקתית המערכתית עשויה להשפיע זמנית גם על כלי הדם ועל יציבותם של משקעים טרשתיים קיימים.

חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי. הוא מצא קשר בין התקף גאוט לבין אירוע לבבי או מוחי, אך לא הוכיח שההתקף עצמו גרם לאירוע. נוסף על כך, גילם הממוצע של המשתתפים היה גבוה יחסית, ולכן אין להשליך את גודל הסיכון באופן זהה על כל אדם עם גאוט.

למחקר שפורסם ב־JAMA

השגת יעד חומצת שתן נמוך מ־6 מ״ג/ד״ל

מחקר שפורסם בשנת 2026 ב־JAMA Internal Medicine כלל 109,504 מטופלים עם גאוט שהחלו טיפול תרופתי להפחתת אוראט.

החוקרים השוו בין מטופלים שהגיעו בתוך שנה לרמת חומצת שתן נמוכה מ־6 מ״ג/ד״ל לבין מטופלים שלא הגיעו ליעד. רק כ־27% מהמטופלים הגיעו לרמה הרצויה במהלך השנה הראשונה.

מטופלים שהגיעו ליעד היו בסיכון יחסי נמוך בכ־9% לאירוע קרדיווסקולרי משמעותי, שהוגדר כאוטם שריר הלב, שבץ או מוות מסיבה קרדיווסקולרית, במהלך מעקב של עד חמש שנים.

במונחים מוחלטים, ההבדל היה כאירוע קרדיווסקולרי משמעותי אחד פחות לכל 100 מטופלים במהלך חמש שנים.

זהו מחקר עוקבה תצפיתי שנבנה בשיטה שנועדה לדמות ניסוי קליני, ולא ניסוי אקראי מבוקר. לכן הוא אינו מוכיח שהפחתת חומצת השתן לבדה גרמה לירידה בסיכון.

ייתכן שמטופלים שהגיעו ליעד היו גם עקביים יותר בנטילת התרופות, בביצוע בדיקות ובמעקב הרפואי. עם זאת, הממצאים מחזקים את החשיבות של טיפול לפי יעד: ביצוע בדיקות דם והתאמת הטיפול עד להשגת הרמה הרצויה, במקום הסתפקות במינון קבוע שאינו נבדק.

למחקר שפורסם ב־JAMA Internal Medicine

גאוט יעדים

כל עלייה בחומצת השתן נקשרה לעלייה בסיכון

מחקר מעקב שהתבסס על נתוני NHANES I ופורסם ב־JAMA בחן 5,926 משתתפים בגילי 25–74. המעקב נמשך בממוצע כ־16 שנים.

החוקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות יותר של חומצת שתן לבין תמותה מוגברת ממחלות לב וכלי דם.

על כל עלייה של 1 מ״ג/ד״ל ברמת חומצת השתן:

  • הסיכון היחסי לתמותה ממחלת לב איסכמית עלה בכ־17% אצל גברים ובכ־30% אצל נשים.
  • הסיכון היחסי לתמותה קרדיווסקולרית כוללת עלה בכ־9% אצל גברים ובכ־26% אצל נשים.

הממצאים מצביעים על כך שהקשר בין חומצת שתן גבוהה לבין תמותה קרדיווסקולרית עשוי להיות חזק יותר בקרב נשים. עם זאת, אין להסיק מכך בהכרח שלנשים יש סיכון מוחלט גבוה יותר מגברים. הנתונים מתארים את מידת העלייה היחסית בסיכון לכל עלייה ברמת חומצת השתן.

גם ממצא זה מצביע על קשר סטטיסטי ואינו מוכיח שחומצת השתן לבדה גרמה לתמותה. חומצת שתן גבוהה מופיעה לעיתים לצד יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת, מחלת כליות והפרעות בשומני הדם, שיכולים להסביר חלק מהסיכון.

למחקר המעקב שפורסם ב־JAMA

גאוט גברים נשים

טיפול לפי יעד ולא רק לפי תחושת הכאב

מטרת הטיפול בגאוט אינה רק להקל על הכאב בזמן ההתקף. טיפול נוגד דלקת עשוי להפחית כאב ונפיחות, אך אינו בהכרח מפחית את מאגר גבישי האוראט שהצטבר בגוף.

כדי לצמצם את היווצרות הגבישים ולאפשר הפחתה הדרגתית של המשקעים הקיימים, יש לשמור לאורך זמן על רמת חומצת שתן הנמוכה מהיעד של מ־6 מ״ג/ד״ל. במקרים מורכבים, למשל בנוכחות טופי או גאוט כרוני קשה, עשוי להיקבע יעד נמוך יותר, בהתאם להמלצת הרופא.

"מטרת הטיפול בגאוט אינה רק להקל על הכאב בזמן ההתקף. טיפול נוגד דלקת עשוי להפחית כאב ונפיחות, אך אינו בהכרח מפחית את מאגר גבישי האוראט שהצטבר בגוף."

הטיפול יכול לכלול שינויי תזונה ואורח חיים, ירידה הדרגתית במשקל, שתייה מספקת, תוספי תזונה מותאמים ובמידת הצורך תרופות להפחתת אוראט.

כאשר קיימים התקפים חוזרים, טופי, אבני כליה, נזק למפרקים או רמות גבוהות ומתמשכות של חומצת שתן, תרופות ייעודיות הן בדרך כלל הכלי המרכזי והמבוסס ביותר להשגת היעד. סוג התרופה והמינון צריכים להיקבע על ידי הרופא בהתאם למצבו של המטופל, לתפקוד הכליות ולתרופות נוספות שהוא נוטל.

תוספי תזונה יכולים להשתלב כחלק מתוכנית טיפול משלימה ולתמוך, בהתאם לרכיביהם, בתהליכים נוגדי דלקת ובבריאות המטבולית. עם זאת, אין להניח שתוסף מסוים הביא לאיזון חומצת השתן ללא בדיקות דם חוזרות. הפחתת הכאב או הירידה בתדירות ההתקפים אינן מוכיחות בהכרח שרמת האוראט הגיעה ליעד.

הגישה יכולה להיות טבעית, תרופתית או משולבת, בהתאם למצב האישי. בכל גישה העיקרון נשאר זהה: לאזן את חומצת השתן באמצעות טיפול מדיד ומעקב מסודר, ולא להסתמך רק על התחושה או על היעלמות הכאב.

אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות רפואית. גם תוספים דורשים התאמה מקצועית, במיוחד אצל מי שנוטל מדללי דם או תרופות ללב, ללחץ דם, לסוכרת או לכליות.

גאוט אינו רק כאב במפרק

השורה התחתונה

גאוט אינו רק כאב במפרק. אצל מי שסובל מהמחלה חשוב לעקוב אחר חומצת השתן, לחץ הדם, רמות הסוכר, שומני הדם ותפקודי הכליות.

לאחר התקף גאוט כדאי להקפיד במיוחד על מעקב רפואי, בעיקר אצל אנשים עם גורמי סיכון קיימים למחלות לב וכלי דם. כאבים או לחץ בחזה, קוצר נשימה פתאומי, חולשה בצד אחד של הגוף או קושי פתאומי בדיבור מחייבים פנייה מיידית לקבלת עזרה רפואית.

אצל מטופלים המקבלים טיפול להפחתת אוראט, היעד המקובל הוא בדרך כלל פחות מ־6 מ״ג/ד״ל, בהתאם להמלצת הרופא ולמצב האישי. הדרך לדעת אם הטיפול אכן משיג את מטרתו היא לבצע בדיקות דם ולפעול בהתאם לתוצאות.

המחקרים אינם מוכיחים שכל אדם עם חומצת שתן גבוהה יפתח מחלת לב. הם כן מבהירים שניהול נכון של גאוט צריך לכלול גם התייחסות לבריאות הלב, כלי הדם, הכליות והבריאות המטבולית הכוללת.

המידע נועד להעשרה ואינו מחליף ייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי

 אם אתם מתמודדים עם גאוט ורוצים להבין מה נכון עבורכם – נשמח לתאם שיחה ראשונית להכוונה בנושא גאוט ותזונה.

📞 טלפון: 077-3013439
💬 אפשר גם לפנות בוואטסאפ

אז מה למדנו היום:

נכתב על ידי: מערכת גאוט ישראל

נבדק רפואית ומקצועית על ידי: ד"ר שרה ברק (Ph.D, R.N)

על המבקרת המקצועית: ד"ר שרה ברק היא ד"ר לרפואה סינית (בוגרת מכללת מדיסין) ואחות מוסמכת (בוגרת הדסה ירושלים). ד"ר ברק מביאה עמה ניסיון קליני עשיר של מעל 50 שנה בעולם הרפואה והסיעוד, לצד 25 שנות ניסיון מעשי ברפואה סינית ובדיקור סיני, מתוכן מעל ל-15 שנות התמחות ספציפית בטיפול במחלת הגאוט (שיגדון) ואיזון חומצת שתן. הכשרתה המתקדמת כוללת התמחות קלינית בבית החולים האוניברסיטאי לרפואה סינית ZHEJIANG בסין, והיא נחשבת לבת-סמכא מובילה ברפואה אינטגרטיבית המשלבת באופן בטוח ומדעי בין טיפולים קונבנציונליים לפתרונות טבעיים.

ד"ר שרה ברק
ד"ר שרה ברק
אני רוצה לשאול שאלה
1
שלום! אשמח לקבל מידע נוסף על טיפול בגאוט
היי,
איך אוכל לעזור לך?